חברת האבטחה ESET הכריזה בסוף אוגוסט 2025 כי גילתה לראשונה את PromptLock – נוזקת כופר שמשתמשת במודל בינה מלאכותית כדי לכתוב את עצמה מחדש בכל הפעלה.
המשמעות: נוזקה אחת יכולה להתנהג כמו מאות גרסאות שונות, והקורבן – וגם מערכות האבטחה – לא יודעים איזו גרסה תפעל הפעם.
מה זה PromptLock בעצם?
PromptLock היא נוזקה שנכתבה בשפת Go – שפה מודרנית ומהירה שפופולרית מאוד אצל מפתחים וגם בקרב האקרים.
במקום להכיל קוד זדוני קבוע, הנוזקה שולחת Prompts מוטמעים למודל שפה (gpt-oss:20b) שפועל ברקע דרך Ollama API.
המודל מחזיר בכל הרצה סקריפטים חדשים בשפת Lua, שיכולים לבצע שלל פעולות זדוניות:
- סריקה של מערכת הקבצים
- גניבת מידע אישי
- הצפנת קבצים באלגוריתם SPECK 128-bit
- יצירת הודעת כופר מותאמת אישית
במאמר מוסגר :
- ההוכחת יכולת (PoC) שחשפו חוקרי ESET משתמשת ב־Ollama API בתור “צינור” לעבודה עם המודל.
- תיאורטית, עברייני סייבר יכלו להשתמש גם ב-API דומה אחר שנותן גישה למודלי שפה גדולים (LLMs).
אז המסקנה: במקרה הספציפי הזה מדובר ב-Ollama API, אבל העיקרון יכול לעבוד גם עם APIs דומים.
השילוב הקטלני – Go + Lua
- Go – השלד המהיר והחזק
Go (או Golang) נבנתה ע”י Google כדי לייצר תוכנות יעילות וקלות לפריסה. היא מאפשרת לנוזקה לרוץ מהר, לעבוד על כמה מערכות הפעלה שונות (Windows, Mac, Linux) ולהיות יציבה.
דמיינו שלד ברזל חזק של בניין – זה מה ש-Go מספקת לנוזקה. - Lua – התסריט הגמיש
Lua היא שפת scripting קלה מאוד, שנמצאת בשימוש במשחקים, אפליקציות וכלים משובצים. היא קלה לטעינה, קטנה, ורצה על כל מערכת כמעט בלי בעיות.
דמיינו את הווילונות והרהיטים בבית – אפשר לשנות אותם מתי שרוצים. כך גם הקוד ב-Lua – משתנה וגמיש בכל פעם מחדש. - השילוב – יציבות + הפתעה
Go מספקת לנוזקה “שלד קשיח”, ו-Lua מוסיפה לה “צבעים” משתנים בכל הרצה.
התוצאה: תוכנה יציבה שמסוגלת בכל פעם לייצר התנהגות חדשה.
מבחינת מערכות אבטחה – זה סיוט: אין חתימה קבועה, אין דפוס ברור, וכל הפעלה נראית אחרת.
הדימוי הפשוט – מפתח גנוב מול פורץ יצירתי
כדי להבין את ההבדל, דמיינו בית שנפרץ:
- אתמול (נוזקות ישנות):
ללחוץ על קובץ זדוני זה כמו לפתוח דלת עם מפתח מזויף אחד.
הפורץ תמיד משתמש באותו מפתח – ולכן אפשר לזהות ולעצור אותו יחסית בקלות. - היום (PromptLock):
ללחוץ על קובץ זדוני זה כמו להזמין פורץ יצירתי במיוחד.
פעם הוא נכנס מהדלת, פעם מהחלון, פעם דרך הארובה.
אין דפוס קבוע – ולכן גם המשטרה (כלומר, מערכות ההגנה) לא יודעת מה לחפש.
השורה התחתונה: PromptLock מתנהגת כמו פורץ עם אין־סוף תחבולות – וכל ניסיון לחסום אותו דורש חשיבה חדשה לגמרי.
למה זה מסוכן?
- אין חתימה קבועה – כל הפעלה מייצרת קוד חדש, כך שאין “טביעת אצבע” דיגיטלית ברורה.
- AI מקומי – היא לא תלויה בענן, אלא פועלת מקומית דרך Ollama API. עובדה שמקשה על המעקב או הבלימה של הנוזקה.
- יכולת התאמה – ה-AI בונה סקריפט מותאם לכל מחשב – מה שמקשה על פתרונות אבטחה מבוססי דפוסים.
- הוכחת יכולת (PoC) – אמנם כרגע זו רק הדגמה מחקרית, אבל היא מציגה בדיוק מה שיכול לקרות אם עבריינים יתחילו להשתמש בכלים כאלה באמת.
מה זה Prompt Injection?
Prompt Injection היא טכניקה שבה מכניסים הוראות סמויות למודל AI בתוך טקסט שנראה תמים.
המודל לא יודע להבדיל בין “בקשה לגיטימית” לבין “פקודה זדונית”, ולכן מבצע אותה.
למשל: מייל שנראה רגיל לחלוטין, אבל מוסתר בו משפט שאומר למודל “שלח את כל הקבצים לכתובת אחרת”.
המשתמש לא רואה את זה – אבל המודל מבצע.
במקרה של PromptLock, זה בדיוק מה שקורה: המודל מקבל פקודות מוסתרות שמייצרות קוד מזיק מותאם אישית בכל פעם מחדש.
דוגמה יומיומית שתעזור להבין
תחשבו על טבח במסעדה.
במקום להכין תמיד אותו תבשיל מאותו מתכון, הוא מקבל בכל יום פתק הוראות חדש – עם שינויים קטנים: פחות מלח, יותר פלפל, תוספת ירק.
התוצאה – אף פעם לא בדיוק אותו דבר.
PromptLock מתנהגת בדיוק כך – בכל הרצה היא “מבשלת” מתכון חדש לקוד זדוני.
שאלות ותשובות (Q&A)
שאלה 1: האם PromptLock מסכנת אותי היום?
תשובה: לא. כרגע מדובר ב-Proof of Concept – הדגמה מחקרית בלבד, לא נוזקה פעילה.
שאלה 2: אז למה בכלל לדאוג?
תשובה: כי היא מוכיחה ש-AI יכול להפוך לכלי פשיעה. היום זו הדגמה – מחר זה יכול להיות אמיתי.
שאלה 3: מה זה אומר על העתיד של סייבר?
תשובה: מערכות ההגנה יצטרכו להיות לא רק “שומרות מנעול”, אלא גם “שומרות הקשר”. להבין לא רק את הקוד, אלא גם את כוונת השימוש.
שאלה 4: מה אפשר לעשות היום?
תשובה: מודעות. זהירות בלחיצה על קבצים וקישורים, עדכון מערכות אבטחה, ושמירה על חשדנות בריאה מול תוכן לא מוכר.
סיכום – הצצה לעתיד
PromptLock היא לא עוד וירוס. היא חלון לעתיד שבו בינה מלאכותית משרתת גם את הפושעים.
הוכחה שנוזקות כבר לא חייבות להיות קוד קבוע – הן יכולות להיות דינמיות, מותאמות ומשתנות.
המסר ברור:
- כמו שבעבר למדנו לא ללחוץ על קבצים חשודים,
- כך היום עלינו להבין שגם טקסט תמים או אינטראקציה עם AI יכולים להסתיר הוראות זדוניות.
לסיכום אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו ההגנות חייבות להיות חכמות לפחות כמו ההתקפות – אם לא יותר.
